חוות רודד אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' עיריית אילת ואח'

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת לחייב את התובעת בהפקדת ערובה לפירעון חיוב אפשרי של התובעת בהוצאותיה של הנתבעת, אם תידחה התביעה (להלן: "ערובה להוצאות").

הצד השלישי לא נקט עמדה בבקשה.

הצדדים הגישו כתבי טענות רבים וארוכים, בעקבות נפתולי ההליכים והשינויים במצבה הכספי של המשיבה. חלק מן הטענות כבר אינן רלבנטיות בעקבות שינויים אלה.

כיום, המשיבה היא חברה ככל חברה. היא אינה נתונה בהקפאת הליכים, ולפיכך שיקולים מיוחדים למצב זה אינם רלבנטיים לגביה.

כחברה, חלה על התובעת ההלכה הפסוקה כי ככלל – יש לחייבה בערובה להוצאות; אלא אם תראה יכולת פירעון מספקת המייתרת ערובה כזו.

יכולת פירעון של חברה משתקפת בדוחותיה הכספיים. המשיבה נמנעה מלצרפם; חרף דרישתה של המבקשת, במפגיע, כי תעשה כן. ככל שלא ניתן היה לצרף דוחות כספיים רלבנטיים, המשקפים את מצבה הכספי העכשווי של המשיבה, משום שעדיין לא נוצרו כאלה, באשר טרם חלף זמן מספיק מאז שהמשיבה "נולדה-מחדש" – היה מקום לצרף, תחתם, חוות-דעת חשבונאית, המנתחת את מצבה הכספי של החברה, ומשקפת אותו באופן הקרוב ביותר האפשרי לשיקוף שדוחות כספיים היו מעניקים. גם כזאת לא נעשה. מקובלת עליי טענת המבקשת כי אין די בהנחות שציינה המשיבה, בדבר יכולת הפירעון המשתמעת מהסדר הנושים ומרכישתה על ידי בעלי-השליטה החדשים, כדי להוות תחליף לשיקוף חשבונאי של מצבה הכספי המלא בפועל.

שיקול רלבנטי בענייננו הוא החשש מפני חסימתה-בפועל של הגישה לערכאות מפני התובעת, אם תחויב בערובה להוצאות. אולם, המשיבה לא הראתה כי, במצבה החדש, זו צפויה להיות תוצאתו של חיובה בערובה להוצאות. להפך; המשיבה טוענת כי מצבה הכספי עתה ובעתיד אינו מצביע על קושי צפוי בתשלום בהוצאות, אם ייפסקו. ממילא אין המשיבה צפויה להתקשות לעמוד בחיוב בערובה להוצאות.

שיקול רלבנטי נוסף הוא, כמובן, סיכויי התביעה. ככל שהם קלושים יותר, גדל הסיכון לחיוב בהוצאות; וממילא – הסיכון כי חיוב כאמור לא ייפרע (ולהפך). ממד זה משפיע, אפוא, על מאזן הנוחות בשאלת החיוב של תובע בכלל, ושל תובעת-שהיא-חברה בפרט, בערובה להוצאות.

אני סבור כי סיכויי התביעה אינם קלושים; אולם גם הסיכויים לאי-קבלתה-במלואה של התביעה אינם קלושים. קיים סיכוי ממשי לכך שתיקבע רשלנות מסוימת מצד הנתבעת, יחד עם אשם תורם מסוים מצד התובעת. כמו כן, סכום התביעה משקף את כימות הנזק המכסימאלי לשיטת התובעת; אולם קיים סיכוי ממשי לכך שהנזק יכומת בסכום קטן יותר, בשים לב לחוות-הדעת הנגדיות.

לאור המקובץ יש מקום לחייב את המשיבה בערובה להוצאות המבקשת, אולם לאו-דווקא בסכום שהתבקש.

המבקשת לא התייחסה בתשובתה-לתגובה לתקדימים שהביאה המשיבה בתגובתה, שלפיהם נוהגים בתי המשפט, תכופות, לפסוק גם סכומים נמוכים בהרבה מאשר 5% מסכום התביעה, בתור ערובה להוצאות. לפיכך יש לקבוע את סכום הערובה במסגרת המנעד הרחב שהודגם על ידי הצדדים, לפי כלל נסיבות העניין.

למעשה, בשים לב להערותיי לעיל בדבר סיכויי התביעה, הפער בין 5% מסכום הערכת הסיכון שבו נתונה הנתבעת, לבין 1% מסכום התביעה הנקוב, אינו בהכרח רב. כמו-כן, קיים סיכוי כי הנתבעת לא תזכה בהוצאות, נוכח פגמים שיימצאו בהתנהלותה בפרשה, אפילו תידחה התביעה.

אשר על כן אני מחייב את המשיבה-התובעת להפקיד בקופת בית המשפט, עד יום 21.12.11 שעה 12:00, סך 55,000 ₪, כערובה להוצאות המבקשת-הנתבעת. ולא – יעוכב ההליך.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בגין הבקשה בסך 5,000 ₪, הכלולים בסכום הערובה האמור.

בהתאם לתקנה 512(ג) בתקנות סדר הדין האזרחי, לא הוספתי מע"מ לסכומים האמורים.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ב, 13 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: